10 דברים שכדאי שתדעי על אנדומטריוזיס
כ-10% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס. איך מאבחנים ואיך מטפלים במחלה
אנדומטריוזיס היא מחלה השכיחה בעיקרה בגיל הפוריות וגורמת לשגשוג של תאים דמויי אנדומטריום (רירית הרחם) הנמצאים מחוץ לרחם בהשפעת אסטרוגן. ההשפעה ההורמונלית גורמת לתהליך דלקתי שמביא לכאב. מה כדאי לדעת, ומה ניתן לעשות:
1. אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית, דלקתית, שכיחה מאוד. ההערכה היא שכ-10% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס.
2. המחלה מושפעת מהורמון האסטרוגן, ולכן כאבים עזים ותסמינים נוספים ייתכנו ביתר שאת סביב הביוץ והמחזור.
3. אבחון מוקדם של המחלה חשוב ביותר על מנת למנוע נזק רב, לעתים בלתי הפיך, באיברים, וכן פגיעה בפוריות בעתיד.
4. קיים שוני רב בסימפטומים בין הנשים, בשל מיקום וסוג הנגעים. תסמיני המחלה העיקריים הם:
- כאבי וסת קשים הפוגעים בתפקוד.
- כאבי אגן כרוניים.
- כאבים ביחסי מין.
- תסמינים של מערכת העיכול, כמו עצירות, שלשול, גזים, צרבות.
- תסמינים של מערכת השתן: כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות בעיקר סביב ימי הדימום הווסתי.
- כאבים בביוץ.
- פגיעה בפוריות.
5.המקומות השכיחים ביותר להופעת נגעי אנדומטריוזיס הם: דפנות האגן, שחלות, חצוצרות, רצועות הרחם, האזור שבין הנרתיק לרקטום וחלל האגן. לעתים הנגעים מופיעים במקומות מרוחקים יותר, כמו מעי, שלפוחית שתן, כבד וריאות.
6. פעמים רבות המחלה מתגלה במהלך בירור לקראת טיפולי פוריות או במהלכם.
7. קיים איחור משמעותי של 10-8 שנים בממוצע מרגע הופעת התסמינים ועד האבחון במחלה. בשנים האחרונות האיחור באבחון הצטמצם הודות להעלאת המודעות.
8. אבחון אנדומטריוזיס מתבסס על סימפטומים שעליהם מדווחת האישה, בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטרסאונד. לעתים יש צורך בבדיקות נוספות. האבחון הסופי ניתן באמצעות לקיחת רקמה לבדיקה היסטולוגית במהלך ניתוח (רוב הנשים אינן מגיעות לניתוח וניתן לטפל במחלה גם ללא אבחנה מוחלטת).
9. נמצא קשר גנטי: הסיכון לפתח אנדומטריוזיס גבוה פי-7 בקרב בנות משפחה מדרגה ראשונה.
10. מהניסיון המצטבר עולה כי השילוב בין רפואה קונוונציונלית לתזונה מותאמת למחלה, רפואה משלימה וטיפול רגשי נותן מענה אופטימלי.