כריתת שחלות לפרוסקופית

מאת: ד"ר יוחאי בר-שביט 

שם באנגלית: Oophorectomy

מהי כריתת שחלות ומתי היא נדרשת?

השחלות הן חלק ממערכת הרבייה הנשית. הביציות מיוצרות בשחלות, עוברות מהן לחצוצרות, מופרות שם וממשיכות להתפתח ברחם. כיוון שהשחלה היא איבר הורמונלי, הסרתה יכולה לפגוע בפוריות ובסיכוי להריון, לגרום לשינויים הורמונליים ולהקדים את גיל המעבר.

המקרים שבהם נדרשת כריתת שחלות כוללים: 

• ממצאים כגון: זיהום (אבצס) בשחלות (סיבוך של דלקת באגן) שאינו מגיב לאנטיביוטיקה, גידול שפיר אשר גרם לתסביב שחלה (מצב שבו גבעול השחלה מתפתל סביב צירו וכך נפגעת אספקת הדם לשחלה), ציסטה פתולוגית (עם חשד לממאירות) ומקרים מסוימים של אנדומטריוזיס. 
• סרטן שחלות (כריתת השחלה יחד עם הגידול).  
• כריתה מניעתית – מיועדת לנשים עם מוטציה גנטית שמעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן שד ושחלות (מומלצת מגיל מסוים ובהתאם לתכנון הילודה).

ישנם מקרים שבהם מחליטים לכרות רק חלק מסוים מהשחלה, שכולל את הממצא בלבד (למשל אבצס, גידול שפיר שגרם לתסביב או ציסטה), שכן קיימת עדיפות לשמר את רקמת השחלה בשל תפקידה ההורמונלי. כאשר מדובר בסרטן השחלות/ סרטן אחר באזור או באפשרות להתפתחותו בעתיד, השחלות לרוב נכרתות במלואן, לעתים יחד עם כריתת הרחם וכריתת החצוצרות (כדי למנוע אפשרות להתפתחות המחלה גם משארית סרטנית שנשארה בגוף לאחר ההליך). 

שיקולי הכריתה מתחשבים גם בגיל, רקע, ממצא חוזר, גודל הממצא וסיכון ניתוחי. 
 

כיצד היא נעשית?

ברוב המקרים כריתת שחלות נעשית בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשנית), מה שמפחית מאוד את הכאבים לאחר הניתוח ומקצר משמעותית את תקופת ההחלמה (גישה בטנית, אשר כוללת חתך רחב בדופן הבטן, נעשית במקרים מסוימים בלבד, למשל כדי להוציא ציסטה גדולה החשודה כגידול).

לאחר הרדמה כללית עושים חתכים קטנים (באורך חמישה עד עשרה מילימטרים) בדופן הבטן – לרוב אחד באזור הטבור ועוד שלושה בבטן התחתונה. דרכם מכניסים לפרוסקופ (צינורית עם מצלמה בקצה המחוברת למסך שבו ניתן לראות את אזור הניתוח), מכשור ניתוחי ושרוולים שקוטרם חמישה עד עשרה מילימטרים (שבאמצעותם הבטן מנופחת בפחמן דו-חמצני כדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים). 

כך השחלות מופרדות בזהירות מאיברים כגון הרחם, מכלי דם סמוכים ומהרקמה שמחברת אותן לחצוצרות. לאחר ניתוקן הן מועברות לשקית שמוכנסת לחלל הבטן ומוצאת ממנו. 

הוצאת ממצא (כגון ציסטה קטנה) וחלק קטן מהשחלה בלבד נעשית באמצעות פתיחת קופסית השחלה. פעולה זו פחות מצריכה הפרדה והרחקה מאיברים וחלקים סמוכים (אלא אם כן קיימות הידבקויות תוך-רחמיות באזור). 

בסיום, החתכים נתפרים או מודבקים ונחבשים והמטופלת מועברת לחדר ההתאוששות ומשם למחלקת אשפוז והממצאים שהוצאו נשלחים לבדיקה פתולוגית. 

שיטה נוספת לכריתת שחלות/ רחם/ חצוצרות היא vNOTES אשר מתאימה למקרים מסוימים בלבד. 

איך מתכוננים לניתוח?

• בימים שלפני הניתוח נעשות בדיקות דימות לבחינת מצב השחלות.
• יש להיפגש עם הרופא/ה המנתח/ת כדי לקבל מידע והסברים על אפשרויות הטיפול ועל הפעולה הנדרשת. 
• יש להצטייד בסיכום רפואי מהרופא/ה המטפל/ת, שכולל אבחנות ורשימת תרופות. אם קיים חשש לגוש או ממצא חשוד אחר נדרשות גם בדיקות דימות כגון אולטרסאונד, CT או MRI. 
• יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה.
• יש להפסיק ליטול נוגדי קרישה שבוע לפני הניתוח. 
• יש להיות בצום מלא במשך שש שעות.
• יש להסיר עדשות מגע, שיניים תותבות, לק, אודם ותכשיטים. 

כמה זמן נמשך הניתוח?

לרוב מדובר בניתוח של כשעה וחצי אך כל מקרה לגופו. לעתים ממתינים לתשובה פתולוגית מהירה תוך כדי הניתוח ואז הוא עשוי להתארך.

מה משך האשפוז?

לרוב עד 48 שעות. 

איך מרגישים אחריו?

ייתכנו בחילות והקאות, כאבי בטן, דימום נרתיקי קל וכאבים באזור הכתפיים (עקב גירוי הפחמן הדו-חמצני על הסרעפת שמקרין לכתפיים). לרוב הכאבים חולפים בתוך שעות עד ימים וניתן לטפל בהם במשככים. החזרה לתפקוד רגיל נמשכת בין שבועיים לחודש, לרוב כתלות בגישה הניתוחית.

אצל נשים ששתי שחלותיהן נכרתו במלואן ייתכנו תסמינים המאפיינים את גיל המעבר, כגון גלי חום, הזעות לילה ויובש וגינלי. יש לציין כי הופעה מוקדמת של גיל המעבר מעלה את הסיכון לירידה בצפיפות העצם ולמחלות לב וכלי דם. ניתן להתייעץ עם הרופא/ה על טיפול הורמונלי חליפי.

מהו שיעור ההצלחה?

ברוב המכריע של המקרים מצליחים להוציא את השחלות/ הממצא בבטיחות רבה.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים אינם שכיחים וכוללים זיהומים, דימומים ופגיעה באיברים פנימיים הסמוכים לשחלות (כגון מעי, דרכי השתן/ שופכנים) וקרישי דם ורידיים (נדיר יותר). 

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• יום לאחר הניתוח מומלץ ללכת ולהתנייד כדי לסייע לזרימת הדם ולהפחית את הסיכון לסיבוכים כגון קרישי דם ברגליים.
• אין לעשות פעילות גופנית מאומצת ואין לקיים יחסי מין כחודש לפחות ועד לביקורת. 
• יש להתייעץ עם הרופא/ה לגבי מועד החזרה לשגרה.  
• יש להגיע לביקורת במרפאת גינקולוגיה כחודש לאחר הניתוח כדי לבדוק את החלמת אזור הניתוח ולקבל את התוצאות של הבדיקה הפתולוגית. 
• אין לנהוג אם חשים תשישות או סחרחורת ועד שמרגישים בנוח לחגור חגורת בטיחות ולבצע עצירת חירום בבטחה (תקופה שיכולה להימשך שלושה עד שמונה שבועות).

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות
• צמרמורות
• כאבים חזקים, דימומים או הפרשות באזור החתכים
• בחילות או הקאות
• קשיי נשימה

 
למה לבצע את הניתוח בשיבא?

בשיבא נמצאים המומחים המובילים והמנוסים בארץ בכל תחומי הכירורגיה, כולל כירורגיה גינקולוגית-לפרוסקופית. מדי שנה נעשים אצלנו אלפי ניתוחים בגישה זעיר פולשנית במכשור המתקדם ביותר והצוות הרפואי והסיעודי מעניק לכל מטופלת טיפול הוליסטי מיטבי.