תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

כריתת חצוצרות לפרוסקופית

כריתת חצוצרות לרוב נעשית בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשנית), מה שמפחית מאוד את הכאבים ומקצר משמעותית את תקופת ההחלמה. מתי היא נדרשת וכיצד היא מתבצעת

מאת: ד"ר יוחאי בר-שביט 


שם בעברית: כריתת חצוצרות 
שם באנגלית: Salpingectomy


מהי כריתת חצוצרות ומתי היא נדרשת?

החצוצרות הן האיבר המקשר בין השחלות לרחם ובהן הביצית נפגשת עם הזרע לקראת הפריה אפשרית. לאחר מכן הביצית המופרית מועברת על ידי החצוצרה לכיוון הרחם להמשך התפתחות והשרשה ברירית הרחם.

כריתת חצוצרות (אחת מהן או שתיהן) נדרשת בכמה מקרים ובהם: 

  • היתקעות הביצית המופרית בחצוצרה והתפתחותה שם (הריון מחוץ לרחם). מצב זה יכול לגרום להתרחבות החצוצרה, קריעתה ודימום תוך-בטני נרחב (מצב מסכן חיים) שכן היא אינה גמישה במיוחד.
  • הידרוסלפינקס – התמלאות החצוצרות בנוזלים וחסימתן – מצב שיכול להיגרם בין השאר מניתוחים וזיהומים באגן ומאנדומטריוזיס ולגרום לכאבים חמורים וכרוניים ולבעיית פוריות.  
  • סרטן שחלות (לרוב תאי המקור הסרטניים נמצאים בחצוצרות). 
  • כריתה מניעתית – מיועדת לנשים עם מוטציה גנטית שמעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן שחלות ושד.
  • זיהום (כגון אבצס) בחצוצרות – לרוב נגרם מדלקת באגן ואינו מגיב לאנטיביוטיקה. 
  • אמצעי מניעה – מיועד בעיקר לנשים שאסור להן להרות (למשל בשל מחלה חמורה כמו אי ספיקת לב) וכאלו שלא מסתדרות עם אמצעי מניעה אחרים. 

כריתת החצוצרות לא משפיעה משמעותית מבחינה הורמונלית וגם בלעדיהן ניתן להרות (באמצעות הפריה חוץ-גופית). כאשר רק חצוצרה אחת נכרתת, ניתן להרות גם באופן טבעי. 


כיצד היא נעשית?

כריתת חצוצרות לרוב נעשית בגישה לפרוסקופית – זעיר פולשנית – מה שמפחית מאוד את הכאבים לאחר הניתוח ומקצר משמעותית את תקופת ההחלמה (לעתים היא מתבצעת במסגרת פעולה רחבה יותר כמו כריתת רחם וכריתת שחלות, למשל בשל סרטן באזור, ולעתים כוללת פתיחת בטן).

לאחר הרדמה כללית עושים חתכים קטנים (באורך חמישה עד עשרה מילימטרים) בדופן הבטן – לרוב אחד באזור הטבור ועוד שלושה בבטן התחתונה. דרכם מכניסים לפרוסקופ (צינורית עם מצלמה בקצה המחוברת למסך שבו ניתן לראות את אזור הניתוח), מכשור ניתוחי ושרוולים שקוטרם חמישה עד עשרה מילימטרים (שבאמצעותם הבטן מנופחת בפחמן דו-חמצני כדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים).

כך החצוצרות מופרדות בזהירות מאיברים כגון הרחם והשחלות, מכלי הדם הסמוכים ומהרקמה שמחברת אותן לשחלות. לאחר ניתוקן הן מועברות לשקית שמוכנסת לחלל הבטן ומוצאת ממנו ונשלחות לבדיקה פתולוגית. בסיום, החתכים נתפרים ונחבשים והמטופלת מועברת לחדר ההתאוששות ומשם למחלקת אשפוז. 

שיטה נוספת לכריתת חצוצרות/ רחם/ שחלות היא vNOTES אשר מתאימה למקרים מסוימים. 


איך מתכוננים לניתוח?

  • בימים שלפני הניתוח נעשות בדיקות דימות לבחינת מצב החצוצרות.
  • יש להיפגש עם הרופא/ה המנתח/ת כדי לקבל מידע והסברים על אפשרויות הטיפול ועל הפעולה הנדרשת. 
  • יש להצטייד בסיכום רפואי מהרופא/ה המטפל/ת, שכולל אבחנות ורשימת תרופות. אם קיים חשש לגוש או ממצא חשוד אחר נדרשות גם בדיקות דימות כגון אולטרסאונד ו-CT. 
  • יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה.
  • יש להפסיק ליטול נוגדי קרישה שבוע לפני הניתוח. 
  • יש להיות בצום מלא במשך שש שעות.
  • יש להסיר עדשות מגע, שיניים תותבות, לק, אודם ותכשיטים.


כמה זמן נמשך הניתוח?

לרוב הניתוח נמשך כשעה אך כל מקרה לגופו. אם קיימים למשל זיהום או הידבקויות קשות באגן (בשל ניתוחים קודמים), הוא עשוי להתארך.


מה משך האשפוז?

לרוב עד 48 שעות. 


איך מרגישים אחרי?

ייתכנו כאבים באזור החתכים ובאזור הכתפיים (עקב לחץ הפחמן הדו-חמצני על הסרעפת). אך לרוב הם חולפים בתוך שעות עד ימים וניתן לטפל בהם במשככים. בנוסף ייתכנו דימום והפרשות מהנרתיק שחולפים לאחר ימים אחדים.


מהו שיעור ההצלחה?

לרוב שיעור ההצלחה גבוה מאוד ועשוי להשתנות בהתאם לסיבת הניתוח. 

 

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים זיהומים, דימומים ופגיעה באיברים פנימיים הסמוכים לחצוצרות.


הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

  • במשך כשבועיים ולעתים יותר אסור לעשות פעילות גופנית מאומצת, לשאת משאות כבדים (מעל חמישה ק"ג) ולקיים יחסי מין. יש להתייעץ עם הרופא/ה לגבי מועד החזרה לשגרה.
  • אם חשים תשישות או סחרחורת מומלץ לא לנהוג. 
  • יש לשטוף את החתכים במים וסבון ולייבשם היטב מדי יום עד להחלמתם.  
  • אם יש סיכות צריך להסירן במרפאה לאחר כארבעה ימים.
  • יש להגיע לביקורת במרפאת גינקולוגיה כחודש לאחר הניתוח כדי לבדוק את החלמת אזור הניתוח ולקבל את התוצאות של הבדיקה הפתולוגית אם נעשתה. 

 

מתי לפנות לרופא?

  • חום מעל 38 מעלות
  • צמרמורות
  • כאבים חזקים, דימומים או הפרשות באזור החתכים
  • בחילות או הקאות
  • קשיי נשימה

 
למה לבצע את הניתוח בשיבא?

בשיבא נמצאים המומחים המובילים והמנוסים בארץ בכל תחומי הכירורגיה, כולל כירורגיה גינקולוגית-לפרוסקופית. מדי שנה נעשים אצלנו אלפי ניתוחים בגישה זעיר פולשנית במכשור המתקדם ביותר, גם לנשים בגיל הפריון שמעוניינות לשמר את רקמת השחלות בעת כריתת החצוצרות ולכן ניתוחן מצריך זהירות מרבית.