15 מיתוסים על התקן תוך-רחמי

התקן תוך-רחמי הוא אחד מאמצעי המניעה היעילים, הבטוחים והנפוצים ביותר (בייחוד בקרב נשים בשנות ה-30 לחייהן). מדובר באמצעי מניעה בצורת T שמוחדר לחלל הרחם על ידי רופא/ת נשים ומגן מפני הריון במשך חמש עד עשר שנים (בהתאם לסוג ההתקן). מחובר אליו חוט ניילון דק שיוצא מצוואר הרחם כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו בקלות בעת הצורך.

ישנם שני סוגי התקנים: התקן נחושת והתקן הורמונלי. התקן נחושת משחרר יוני נחושת שמשבשים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות. שינוי זה פוגע בשרידות תאי הזרע וגורם למותם לפני ההפריה. ככל שההתקן מכיל יותר נחושת כך הוא יעיל יותר. ההתקן ההורמונלי עשוי פלסטיק ומשחרר נגזרת סינתטית של ההורמון הנשי פרוגסטרון. כך הוא גורם לעיבוי הריר בצוואר הרחם ולדילול רירית הרחם ומונע הפריה. אצל מעט נשים הוא גם מונע את הביוץ.

למרות השימוש הנרחב בהתקן תוך-רחמי, עדיין נפוצים מיתוסים רבים ביחס אליו, שאינם נתמכים בעובדות מדעיות, וסקירה זו בוחנת את העיקריים שבהם.
 

ההתקן מעלה את הסיכון לזיהומים באגן

הכנסת ההתקן לחלל הרחם אכן מעלה במעט את הסיכון להחדרת זיהום (שיצטרך להיות מטופל באנטיביוטיקה), אך סיכון זה מוגבר בעיקר בשלושת השבועות הראשונים לאחר ההתקנה. בהקשר זה יש לציין שההתקן פחות מתאים לנשים שמקיימות יחסים עם פרטנרים רבים בשל הסיכון המוגבר להידבקות בזיהומים המועברים במגע מיני והחשש שההתקן יחמיר את התפשטותם באיברי הרבייה באגן. לנשים שמקיימות יחסים עם בן זוג קבוע או מקפידות על מין בטוח (קונדום) – סיכון נמוך להידבק בזיהומים ועבורן השימוש בהתקן בטיחותי ביותר.

ההתקן פוגע בפוריות

מחקרים רבים מעידים כי למיתוס רווח זה אין בסיס, וכי נשים שמשתמשות בהתקן לא מתקשות להרות לאחר הוצאתו (ללא קשר למשך השימוש בו).

ההתקן לא מתאים למתבגרות וצעירות

ההתקן מתאים למתבגרות, צעירות ולנשים בכל גיל. ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ושל ארגונים דומים בעולם מאשרים גישה זו. בעבר, בשל שכיחות מוגברת של זיהומי אגן שהתלוו להתקנים מסוג ישן, הדעה הרווחת הייתה שההתקן פחות מתאים לצעירות שטרם ילדו. עם זאת, יש לציין כי לעתים ההתקנה קשה יותר אצל צעירות שטרם ילדו ופחות רגילות לבדיקה גינקולוגית. אולם עם הכנה מתאימה והסברים נכונים אין כל מניעה לעשות זאת. במקרים מסוימים, למשל כאשר השימוש בגלולות נאסר או לא מתאפשר, התקן הוא אמצעי המניעה המועדף.  

לאישה שעברה הריון חוץ-רחמי אסור להשתמש בהתקן

רק אישה שנכנסה להריון בנוכחות התקן נמצאת בסיכון להריון חוץ-רחמי.

אסור לשים התקן מיד לאחר הלידה

ניתן לשים התקן מיד לאחר הלידה, אך מומלץ לחכות חודש-חודשיים כדי להפחית את הסיכוי שייפלט מהרחם.

ההתקן לא מתאים לנשים עם דימום וסתי כבד

התקן נחושת יכול להגדיל את כמות הדימום ומשכו. לכן הוא לא טיפול הבחירה בנשים שסובלות מדימום וסתי כבד. לעומת זאת התקן הורמונלי שמכיל פרוגסטרון, אשר מדכא את צמיחת רירית הרחם, מקטין ולעתים אף מעלים את הדימום הווסתי. ולכן הוא מתאים ביותר לנשים עם דימום וסתי כבד. 

חייבים להחליף את ההתקן כל שנה

היצרנים ממליצים להשתמש בהתקנים במשך שלוש עד חמש שנים ולעתים אף עשר שנים, בהתאם לסוג ההתקן. בהחלטה על משך השימוש צריך לקחת בחשבון גורמים כגון גיל האישה, מצב הפוריות, ותלונות גינקולוגיות שעשויות להיות קשורות בהתקן.  

התקן הוא מוצר יקר מאוד

למעט מקרים נבחרים (שכוללים סיבה רפואית), שימוש בהתקן אינו כלול בסל הבריאות ויש לשלם עבורו ועבור התקנתו. מחיר ההתקן נע בין 100 ל-700 שקלים (נכון ל-2020), בהתאם לסוג ההתקן, ומחיר ההתקנה שמשולם לרופא הוא כ-300 שקלים. רוב הביטוחים המשלימים של קופות החולים מעניקים הנחה או משתתפים בהוצאות אלו. בכל אופן מכיוון שמדובר באמצעי מניעה שמיועד לכמה שנים, עלותו בהשוואה לגלולות היא נמוכה. 

יש להחליף את ההתקן בגיל 40

אין כל סיבה להחליף התקן בגיל 40. לעתים הרופא אף ימליץ על המשך השימוש בהתקן מעבר לחמש שנים. 

התקן הורמונלי עלול לגרום לסרטן

לא נמצא כל קשר בין שימוש בהתקן לבין שכיחות יתר של סרטן. 

ההתקן עלול להתנתק מהרחם ולנדוד לבטן

ההתקן נשאר בתוך חלל הרחם ואם הוא יוצא ממנו, הרי שהוא נפלט לנרתיק. סיבוך נדיר שעלול להתרחש בעת החדרת ההתקן הוא ניקוב דופן הרחם ויציאת ההתקן לחלל הבטן. בעת הביקורת הגינקולוגית לאחר החדרת ההתקן ניתן לראות באולטרסאונד כי הוא ממוקם ברחם. כמו כן האישה יכולה לוודא לאחר כל וסת שההתקן נותר במקומו באמצעות מישוש החוט שיוצא מצוואר הרחם.

חייבים להפסיק הריון שהתרחש בנוכחות התקן ברחם

נדיר ביותר שאישה תהרה בנוכחות התקן, ובמקרים אלה ייתכן הריון מחוץ לרחם. אם ההריון תקין והאישה בוחרת להמשיכו, מומלץ להוציא את ההתקן. אם ייוותר ברחם, יעלה הסיכון להפלה/ לידה מוקדמת. בישראל, הריון שהחל בנוכחות התקן הוא עילה לאישור הפסקת הריון.

לאישה עם דלקות באגן בעבר או סוכרת אסור להשתמש בהתקן

בכל מקרה שכזה יש לשקול את היתרונות והחסרונות של ההתקן בדיון עם הרופא.  לרוב סוכרת מטופלת ומאוזנת לא תהיה סיבה להימנע מהתקן. לגבי דלקות באגן – יש לבחון את הגורמים שתרמו להתפתחותן, את משך הזמן שעבר מהן ואת גורמי הסיכון העדכניים. מומלץ להשלים בדיקה גינקולוגית טרם ההחלטה על התקנת ההתקן ובדיקת שתן לאבחון מחלות מין אסימפטומטיות (PCR-STD).

בן הזוג יכול לחוש בחוט של ההתקן בעת יחסי מין

בן הזוג לא אמור לחוש בחוט שמבצבץ מבעד לצוואר הרחם (וגם לא בהתקן עצמו) בעת יחסי המין. אם הוא חש בו, הרופא יכול לקצרו. בנוסף, ההתקן לא מפריע ליחסי המין או נפלט בגללם ולא גורם לכאבים במהלכם.

ההתקן עלול להפריע לשימוש בטמפון

ההתקן ממוקם ברחם ולכן אינו מפריע להכנסת טמפון לנרתיק.