צניחת איברי האגן

צניחת רחם מתרחשת בדרך כלל לאחר לידות, אך יכולה לקרות גם שנים רבות לאחר הלידה, בשל שינויים הורמונליים, הפעלת לחץ תוך בטני מוגבר (למשל, בגלל שיעול כרוני) או משלח יד הקשור בהרמת משקלים כבדים.

הסימפטומים של צניחת רחם כוללים תחושת כובד בנרתיק, הרגשת גוש היוצא מהנרתיק ולעיתים אף מבחינים בצוואר הרחם ובגוף הרחם בולטים מחוץ לנרתיק. פעמים רבות מתלווה לצניחת הרחם גם צניחה של שלפוחית השתן (ציסטוצלה) או בליטה של הרקטום לנרתיק (רקטוצלה).

צניחת שלפוחית (ציסטוצלה)

הסיבות לצניחת שלפוחית השתן דומות לאלה של צניחת רחם. הסימפטומים העיקריים כוללים תחושת כובד בנרתיק, הרגשת גוש היוצא מהנרתיק ולעיתים אף מבחינים בשלפוחית הבולטת מחוץ לנרתיק. כמו כן, יש קושי והיסוס במתן שתן, תחושת שארית שתן בסיום השתנה ואף דליפת שתן לא רצונית.

בלט הרקטום לנרתיק (רקטוצלה)

הסימפטומים העיקריים של רקטוצלה כוללים תחושת כובד בנרתיק, הרגשת גוש היוצא מהנרתיק ולעיתים אף מבחינים בקיר האחורי של הנרתיק בולט החוצה. כמו כן, יש לעיתים קושי בהתרוקנות הצואה ותחושה של חוסר התרוקנות לאחר פעולת מעיים. במקרים קיצוניים יש צורך בהחדרת הרקטוצלה חזרה לנרתיק כדי לאפשר פעולת מעיים.

בלט מעי דק לנרתיק (אנטרוצלה)

אנטרוצלה מאופיינת בתחושת כובד בנרתיק, הרגשת גוש היוצא מהנרתיק ולעיתים אף מבחינים בקיר הנרתיק בולט החוצה.

איך מטפלים?

טבעות נרתיקיות (Pessary)

מכניסים לנרתיק התקן תוך נרתיקי בצורת טבעת או קוביה, כדי למנוע את הצניחה של קירות הנרתיק או הרחם. קיימים סוגים שונים של טבעות וכן גדלים שונים. יש צורך להחליף את הטבעת מידי 10-6 שבועות.

ניתוחים

ניתוחים לתיקון צניחת איברי האגן יכולים להתבצע בגישה נרתיקית (הגישה השכיחה ביותר), בגישה בטנית או בלפרוסקופיה.

הניתוחים השכיחים ביותר בגישה הנרתיקית כוללים כריתת רחם, הרמת שלפוחית (תיקון ציסטוצלה), תיקון בלט הרקטום (רקטוצלה), קיבוע כיפת הנרתיק. היתרון של הניתוחים הווגינליים הוא בכך שהניתוח יכול להתבצע בהרדמה אזורית, התאוששות המנותחת היא מהירה יחסית ושיעור הסיבוכים קטן בהשוואה לניתוחי בטן.

בשנים האחרונות נכנסו סוגי שתלים שונים לתיקון וגינלי של צניחת קירות הנרתיק. שתלים אלו עשויים מחומרים סינטטיים או ביולוגים, ומטרתם להפחית את שיעורי החזרה של הצניחה.

הטכניקה הייחודית לערכות אלו הופכת את הניתוח לקצר עם תחלואה מינימלית. מחקרים רבים אף הדגימו את הפחתת שיעורי הצניחה החוזרת כאשר משתמשים ברשתות, בעיקר בתיקוני ציסטוצלה.

לרשתות המושתלות יש גם סיבוכים ייחודיים: חשיפה של הרשת לנרתיק לאחר תקופה מהניתוח ופגיעה בשלפוחית השתן או ברקטום.

ניתוחים בטניים לתיקון צניחת הרחם או כיפת הנרתיק כוללים השתלת רשת (Mesh) בין כיפת הנרתיק לעצם הסקרום. שיעורי ההצלחה של ניתוח זה, שנקרא Abdominal Sacro Colpopexy, גבוה מזה של הניתוחים הווגינליים. עם זאת, התחלואה מניתוח זה מעט יותר גבוהה מניתוחים וגינליים, ויש לו סיבוך יחודי - דחיית הרשת או זיהום.

הניתוחים הלפרוסקופיים פועלים בצורה דומה לניתוח הבטני, עם תוצאות טובות באותה המידה וירידה ברמת התחלואה.

>> חזרה ל- המרפאה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן