טיפול בשרירנים (מיומות)

מאת: ד"ר שלומי כהן-אילון

קיימים טיפולים רבים ומגוונים לשרירנים – שמרניים, שמרניים למחצה וכירורגיים – ואנו במרפאת שרירנים-מיומות בשיבא מקפידים להתאים לכל מטופלת טיפול לפי גיל, סוג השרירן, תסמינים, וכוונה להרות בעתיד. הנה האפשרויות העיקריות:   

טיפולים שמרניים

טיפולים אלו מיועדים לכווץ את השרירנים וכוללים גלולות למניעת הריון, זריקות הורמונליות לעצירת הווסת ואולטרסאונד ממוקד. מטרת הגלולות והזריקות היא להפחית את רמת האסטרוגן בדם וכך את קצב גדילת השרירנים (שכן אסטרוגן גורם לשגשוגם). הזריקות יעילות לשלושה-שישה חודשים ומיועדות בעיקר לנשים עם רחם גדול לקראת ניתוח זעיר פולשני להסרת השרירנים. בנוסף, סביב גיל המעבר ייתכן שיוכלו להימנע מניתוח אם כיווץ השרירנים יקל מספיק בתסמינים. 

האולטרסאונד הממוקד הוא חימום חיצוני של השרירן אשר מכווץ אותו. הוא נעשה תחת פיקוח מתמיד של MRI, לא מצריך הרדמה ויעיל לשרירן תוך-דפני ותת-סרוזי. שיעור הצלחתו עומד על כ-80% אך עלותו גבוהה יחסית.

אפשרות טיפולית שמרנית נוספת היא התקן למניעת הריון מסוג מירנה. התקן זה מפריש פרוגסטרון וכך מפחית את רמת האסטרוגן בדם. יעילותו מוגבלת והוא מתאים לנשים עם שרירן תת-רירי או תוך-דפני ולנשים המתקרבות לגיל המעבר ומעוניינות לשמר את רחמן ולא לעבור ניתוח להסרת השרירנים שכולל פתיחת בטן.

טיפולים שמרניים למחצה

צנתור וחסימה של עורקי הרחם (אמבוליזציה): בהליך זה, שנעשה תחת שיקוף רנטגן, מחדירים חלקיקים פולימרים או סליל מתכתי שחוסמים את כלי הדם שמספקים דם לשרירן וכך הוא נמק וקטן. הליך זה מתאים לשרירן תוך-דפני ותת-סרוזי, לנשים שעברו ניתוחים ברחם וכאלו המעוניינות לשמרו ולא לעבור ניתוח שכולל פתיחת בטן. שיעור הצלחתו עומד על כ-90%. ניתן להרות אחריו אך דווחו סיבוכים בהריון ובלידה, כגון משקל לידה נמוך, חבל טבור קצר, שליה נעוצה (שמשתרשת בצורה לא תקינה בשריר הרחם) ושליית פתח (אשר חוסמת את הפתח הפנימי של צוואר הרחם). בנוסף הוא עשוי לגרום לכאבים ממושכים (חודשים רבים) בשל התנמקות השרירן.

טיפולים כירורגיים

היסטרוסקופיה טיפולית: שיטה זעיר-פולשנית שבה מוחדר דרך צוואר הרחם היסטרוסקופ (צינור אופטי דק) שדרכו ניתן לצפות בחלל הרחם על מסך ולכרות את השרירן מתוך חלל הרחם באמצעות לולאה חשמלית. מתאימה לנשים שמעוניינות לשמר את הרחם ולא לעבור ניתוח שכולל פתיחת בטן.

לפרוסקופיה ניתוחית: שיטה זעיר-פולשנית שבה מוחדרים לפרוסקופ – צינור שבקצהו מצלמה (עדשות וסיבים אופטיים) – ומכשור ניתוחי לכריתת השרירן דרך כארבעה חתכים זעירים באזור דופן הבטן. ההחלטה על לפרוסקופיה לכריתת שרירנים נעשית בהתאם למספר השרירנים וגודלם. לרוב היא מיועדת לנשים שהשרירן גורם להן לעצירות או הפרעה בהטלת שתן או מפריע לפוריות ולנשים שמעוניינות לשמר את הרחם ולא לעבור ניתוח שכולל פתיחת בטן.

כריתת שרירן ו/או רחם בניתוח שכולל פתיחת בטן (הגישה הקלאסית): בשיטה זו מבצעים חתך לאורך דופן הבטן וכורתים את השרירן או הרחם כולו. מתאים למקרים שבהם האישה עברה ניתוחים קודמים בבטן (כאשר יש כבר צלקת קיימת), גודל השרירן מעל עשרה סנטימטרים, גובה הרחם עובר את הטבור ו/או חשד לממאירות.

קיימים כיום טיפולים רבים לשרירנים וניתן להתאים לכל אישה, בכל גיל, טיפול הולם ויעיל.