ניתוח השתלת סרט תת-שופכתי (תיקון דליפת שתן במאמץ)

מאת: ד"ר שרון ברכר-זכאי

שם בעברית: ניתוח השתלת סרט תת-שופכתי (תיקון דליפת שתן במאמץ)
שם באנגלית: Tension free Vaginal Tape (TVT)

מהו ניתוח לדליפת שתן במאמץ?

נשים רבות סובלות מדליפת (בריחת) שתן – עד פי שלושה מגברים. הסיכוי של אישה לסבול מדליפת שתן במהלך חייה עומד על 8%-20%. מעל גיל 40 הוא עולה ל-25% ואחרי גיל 65 ל-40%.

אחת הסיבות העיקריות לבריחת שתן אצל נשים היא מאמץ. בריחת שתן במאמץ מתרחשת בזמן עלייה בלחץ התוך-בטני, למשל בעת עיטוש, שיעול, צחוק, ספורט ויחסי מין. בעקבות העלייה בלחץ התוך-בטני, השופכה (צינורית השתן) זזה ממקומה ולא נסגרת היטב וכך בורח השתן. תזוזת השופכה בעת מאמץ נובעת בשל חולשת הרקמות התומכות בה, לרוב בשל הריון, לידה וגנטיקה. 

מטרת הניתוח לתיקון דליפת שתן במאמץ (TVT) היא להחזיר את התמיכה לשופכה. מדובר בניתוח זעיר פולשני שבו מושתל סרט סינתטי דרך הנרתיק מתחת לשופכה, שנותן לה תמיכה מחודשת, ובכל עליית לחץ תוך-בטני היא נשארת סגורה מול הסרט.

כיצד הוא נעשה?

הניתוח נעשה לרוב בהרדמה כללית ובמהלכו מחדירים סרט סינתטי (רצועה של חומר בלתי נספג ששמה פוליפרופילן) שתומך בשופכה כאשר הלחץ התוך-בטני עולה. הסרט מוחדר באמצעות מחטים ייעודיות דרך חתך קטן (סנטימטר וחצי) בדופן הקדמי של הנרתיק מתחת לשופכה. הוא מונח במקום ללא מתח ולא נתפר לרקמות, מה שמאפשר לו להתקבע באזור במשך הזמן באמצעות רקמת צלקת שנוצרת במקום (הסרט מעודד את הרקמה לצמוח לתוכו וליצור מעין רקמה חדשה). כך הוא תומך בשופכה ומונע את פתיחתה ומעבר השתן דרכה בעת עלייה בלחץ התוך-בטני. תמיכה לא מספקת לא תמנע דליפת שתן ותמיכה יתרה תפריע לריקון כיס השתן, ולכן צריך לדייק במתיחת/ הרפיית הסרט. 

בסיום הניתוח תופרים את החתך בנרתיק ומכניסים קתטר לשלפוחית השתן. 

ישנם כמה סוגי ניתוחי TVT והשוני ביניהם הוא אופן השתלת הסרט ומיקומו באגן:
TVT קלאסי: בניתוח זה הסרט מועבר מהנרתיק כלפי מעלה, אל עבר הבטן התחתונה מאחורי עצם החיק (פוביס), משני צדי שלפוחית השתן. בסיום לרוב מבצעים בדיקת ציסטוסקופיה כדי לוודא שהסרט לא חדר לשלפוחית השתן.
TVT-O/TVT-A: בניתוח זה הסרט מועבר מהנרתיק לשני הצדדים, לכיוון הירכיים, ועובר דרך חלל בעצמות האגן ששמו אובטורטור. 
מיני-סלינג: בניתוח זה מכניסים סרט קצר במיוחד, אשר בשני קצותיו מנגנון המקבע אותו לשריר המצוי משני צדי האגן, ומעליו סוגרים את רירית הנרתיק. 

בחירת סוג הניתוח נעשית על ידי המנתח/ת לפי שיקול דעת קליני ובדיקת המטופלת. בכל סוגי הניתוח אין צורך להיכנס לחלל הבטן (כפי שנעשה בעבר) ולכן מדובר בניתוח מהיר עם שיעור סיבוכים נמוך ביותר. 

איך מתכוננים לניתוח?

• לעתים נדרשת בדיקת אורודינמיקה (שבה בודקים את תפקוד שלפוחית השתן תוך כדי מילויה וריקונה בנוזל סטרילי ומודדים לחצים בזמן הדליפה). 
• יש להיפגש עם הרופא/ה המנתח/ת כדי לקבל מידע והסברים על אפשרויות הטיפול ועל הפעולה הנדרשת. 
• יש להצטייד בסיכום רפואי מהרופא/ה המטפל/ת, שכולל אבחנות ורשימת תרופות. 
• יש לבצע בדיקות רלוונטיות לניתוח לפי רשימה שמקבלים. לרוב מדובר בבדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה ובבדיקת שתן לכללית ותרבית.
• מעל גיל 50 מומלץ לבצע צילום חזה ואק"ג.
• יש להפסיק ליטול נוגדי קרישה שבוע לפני הניתוח או בהתאם להוראת קרדיולוג/ית מטפל/ת. 
• יש להיות בצום מלא שש שעות לפני הניתוח.

כמה זמן הניתוח נמשך?

כ-30 דקות. 

מה משך האשפוז?

לרוב כיממה. 

איך מרגישים אחריו?

אחרי הניתוח ייתכנו בחילות והקאות בשל חומרי ההרדמה, במשך כמה ימים ייתכנו אי נוחות וכאבים באזור הבטן התחתונה ובאזור המפשעות ובמשך כשבועיים ומעלה ייתכנו כאבים ברגליים ובירכיים (מומלץ ליטול משככי כאבים). בנוסף ייתכן דימום במשך כחודש (בשל תפרים נמסים בנרתיק) אשר חולף בהדרגה. 

מהו שיעור ההצלחה?

לפי מחקרים, מעל 90% מהמקרים נפתרים לחמש שנים לפחות. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

זיהום, דימום ופגיעה באיברים והאזורים הסמוכים לאזור השתלת הסרט (כגון שלפוחית השתן וכלי דם), קושי בהטלת שתן וחשיפת הסרט מבעד לדופן הנרתיק (שלעתים מצריכה הסרה של קטע הסרט החשוף).

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

•  הקתטר שהוכנס לשלפוחית השתן מוצא יום-יומיים לאחר הניתוח. 
• לאחר הוצאת הקתטר מטילים כמה פעמים שתן בכלי ייעודי כדי למדוד את נפחו, ולפני השחרור מבצעים אולטרסאונד לשארית שתן. שארית פחותה מ- CC150 מעידה כי ניתן לרוקן את שלפוחית השתן עצמונית ואפשר להשתחרר הביתה.  
• מומלץ לנוח במשך כשבועיים. 
• מומלץ לשטוף את אזור הניתוח במים וסבון מדי יום, עד להחלמתו.
• יש להגיע לביקורת ביחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן לאחר כחודש ולאחר מכן פעם בשנה למשך חמש שנים לפחות כדי לבדוק את תפקוד שלפוחית השתן.
• אין להפעיל לחץ על אזור רצפת האגן במשך כחודש ולכן מומלץ להימנע מיחסי מין, פעילות גופנית מאומצת והרמת משאות כבדים (יותר מחמישה ק"ג) עד לביקורת (שכן הסרט אינו תפור או מקובע למקומו ולוקח לגוף כמה שבועות להפוך אותו לחלק אינטגרלי ממנו). 
•  ניתן לבצע פעילות גופנית קלה כגון הליכה כבר לאחר כשבוע. 

מתי לפנות לרופא? 

• חום מעל 38 מעלות
• דימום חזק 
• כאבים חזקים שלא חולפים עם משככים
• אצירת שתן

למה לבצע את הניתוח דווקא בשיבא?

ביחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן בשיבא מבצעים בירור מקיף של מקור דליפת השתן בכלי אבחון מתקדמים, כגון אורודינמיקה, ציסטוסקופיה ואולטרסאונד תלת-ממד. בנוסף, צוות היחידה מנוסה בתיקון דליפת שתן, משתמש במכשור מתקדם ויודע לטפל בסיבוכים האפשריים.