סיור במבוך בדיקות ההריון

מאת: ד"ר בועז ווייס רופא בכיר - המרכז לנשים ויולדות ע"ש יוסף בוכמן , היחידה לרפואת העובר, המרכז הרפואי שיבא, תל- השומר.

מעטות הן התקופות בחיים המעוררות חששות ושאלות כמו תקופת הריון. תשעה חודשים של סערת הורמונים, שינויים גופניים, ובסופו של דבר השיא: הלידה. את החששות, הטבעיים, המלווים את תקופת ההריון, מלווה גם הבלבול אל מול שפע הבדיקות המוצעות לאישה ההרה ובן זוגה. בסקירה זו ננסה להבהיר את ולפרט את מגוון הבדיקות המוצעות בהריון, ההיגיון שעומד מאחוריהן, תקופת ביצוען ומהן התשובות הצפויות. הבדיקות יסודרו תחילה בקבוצות על פי טיבן ובהמשך ישובצו על פי סדר ביצוען המומלץ.

בדיקות גנטיות

בדיקות גנטיות הינן בדיקות בהן נבדקת נשאות למחלה תורשתית. כלומר, מטרת הבדיקות היא לברר, האם בצופן הגנטי שלך או של בן זוגך, קיימת הפרעה (מוטציה), אשר אולי איננה משפיעה עלייך או על בן-זוגך, אך עלולה (בסיטואציה מסוימת) לגרום למחלה של העובר.  הדרך בה המחלה "מורשת" לעובר שונה ממחלה למחלה. במרבית המחלות הנבדקות כיום, נדרשים שני גנים פגועים בכדי לגרום למחלה של הילוד. מחלות אלו מועברות בתורשה "רצסיבית" ובמקרה שכזה גם את וגם בן-זוגך צריכים להיות נשאים למוטציה, בכדי שחלילה, העובר יהיה חולה. מחלות אחרות הנבדקות כיום בודקות נשאות הקשורה בכרומוזום ה-X ועוברות בתורשה מורכבת בה אם נשאית עלולה להוליד ילוד פגוע (לדוגמא במחלת ה-X השביר).

אילו מחלות בודקים ?

היות ומרבית המחלות התורשתיות שכיחות יותר במוצא זה או אחר, המחלות אשר נבדקות תלויות במוצא של בני הזוג. ככלל, מומלץ כי כל הזוגות ייבדקו לטיי-זקס (לרוב הגבר אם כי לא מחויב), תסמונת ה-X  השביר (רק האישה) ומחלת הציסטיק פיברוזיס. קיימות עוד מחלות רבות הניתנות לבדיקה. מחלות אלו מתעדכנות בתכיפות רבה ולכן, כדאי לפנות למכון הגנטי ולברר מהן המחלות שיש לבדוק על פי מוצאכם.

ניתן לקבל פרטים נוספים בדבר מחלות אלו באתר האינטרנט של משרד הבריאות

יש לזכור כי, מגוון המחלות אשר ניתן לבדיקה הינו מצומצם ואינו מכסה את כל ההפרעות הגנטיות.

מתי לבצע את הבדיקות הגנטיות ?

עקרונית, ניתן לבצע בדיקות גנטיות בכל שלב בחיים, היות והגנים לא משתנים. אולם, יש טעם לבצע בדיקות אלו סמוך לתחילת ההריון, היות ובכל שנה מתגלות מוטציות חדשות הניתנות לבדיקה. לפיכך, במקרים בהם הבדיקה בוצעה זמן רב לפני ההריון (או, לדוגמא, הבדיקה בוצעה לפני ההריון הקודם), יש טעם לברר האם קיימות מוטציות חדשות אשר כדאי לבדוק כעת. אין בעיה לבצע את הבדיקות גם במהלך השלבים המוקדמים של ההריון.

מה קורה אם מתגלה שאחד מבני הזוג נשא למחלה גנטית ?

במידה ומתגלית נשאות למחלה גנטית בבני הזוג, ניתן לבדוק את מצבו של העובר על ידי ביצוע דגימת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר. 

בדיקות לנגיפים ומזהמים אחרים

בדיקות אלו בודקות למעשה האם האישה נחשפה והאם היא מחוסנת למזהמים שונים (נגיפים וטפילים). בדיקות אלו נקראות בדיקות סרולוגיות, היות ונבדקת רמת הנוגדנים בסרום כנגד מחוללים אלו. מטרת הבדיקות היא לוודא את מצב החיסון למחלות אלו בתחילת ההריון ולאפשר אבחון של הדבקה במהלך ההריון. הדבקה במהלך ההריון עלולה להדביק את העובר ולעיתים לגרום לפגיעה עוברית קשה.

ההמלצות ההיסטוריות של משרד הבריאות הן לבדוק האם היולדת נבדקה במחלת העגבת  ולעיתים גם לבדוק האם היולדת מחוסנת לאדמת.

כיום, נהוג להוסיף עוד מגוון בדיקות:

• אדמת - Rubella, בביקור הראשון אצל הרופא לפני ההריון או בתחילתו, תשלח האישה לבדיקת נוגדנים לאדמת. נוגדנים אלו מסוג IgG אמורים להוות חיסון בפני הדבקה בהריון. אולם, התברר כי רק כ- 90% מהנשים שמקבלות חיסון, נשארות מחוסנות לאחר 15-20 שנה. לכן, יש חשיבות לא רק לקיום הנוגדנים בדם אלא גם לרמתם. ע"פ הנחיות משרד הבריאות הוחלט כי, רמה של מעל ל- 30IU (IU - International Units) מהווה חיסון מספק.

• VDRL - עגבת (Syphillis) היא מחלת מין המועברת ע"י חיידק הנקרא "טריפונמה פאלידום". בארץ, מחלה זו נדירה, ולכן השפעתה על סך התחלואה בהריון הוא מועט. בדיקת ה- VDRL  (ע"ש Venereal Disease Research Laboratory ) היא בדיקת דם, פשוטה, שאינה מחייבת צום או כל הכנה אחרת. נהוג לבצע את הבדיקה לפני הכניסה להריון או בתחילתו. הבדיקה אמורה לאתר באופן ראשוני נשים, אשר חולות בעגבת. תוצאה שלילית היא תוצאה תקינה. תשובה חיובית מחייבת המשך בירור. במקרים רבים (ובמיוחד במדינות בהן שיעור התחלואה בעגבת הוא נמוך, כמו בישראל), מדובר בתשובה חיובית מוטעית (המינוח המקצועי הוא False Positive ). תשובה חיובית עלולה להתקבל סתם כך, או במקרים של זיהומים מסוגים שונים, מחלות רקמת חיבור ומחלות אוטואימוניות (בהן הגוף מפתח נוגדנים כנגד עצמו ) ועוד.

אילו עוד מזהמים אחרים ניתן לבדוק ?

בדיקות של מזהמים אחרים המפורטים כאן, אינן מומלצות על ידי משרד הבריאות. אולם, למרות הדעות הסותרות בדבר נחיצות בדיקות אלו, השתרש היום הנוהג לבדוק גם חשיפה למחוללים אחרים, כגון: נגיף הציטומגלוווירוס (CMV), נגיפי דלקות כבד, טפיל הטוקסופלזמה, נגיף האבעבועות ועוד.

• CMV

(Cytomegalovirus) הינו נגיף (וירוס) התוקף חלק ניכר מהאנשים במהלך חייהם. הדבקה בנגיף זה הינה שכיחה ביותר. נמצא כי, כ- 40-80% מהמבוגרים נדבקו בעברם, לרוב בזמן תקופת הילדות. ההדבקה ב- CMV עלולה להתרחש בעקבות מגע עם הפרשות כגון: שתן ,רוק ודמעות (ולכן אמהות או גננות המטפלות בילדים קטנים) או מגע מיני. במיעוט המקרים, ההדבקה עלולה לנבוע מקבלת מנות דם נגועות. ילדים ומבוגרים, אשר נדבקים ב- CMV, לרוב אינם חולים ואינם מודעים להיותם נשאים של הנגיף. במיעוט המקרים, ההדבקה ב- CMV מתבטאת במחלת חום, חולשה וסימנים הדומים ל"מחלת הנשיקה".

ההדבקה ב- CMV מאובחנת לרוב ע"י בדיקת דם פשוטה. בדיקה זו (אשר איננה מצריכה צום או כל הכנה מיוחדת) נקראת בדיקה "סרולוגית" בה מאתרים נוגדנים כנגד הנגיף. ככלל, ישנם שני סוגי נוגדנים, נוגדן מסוג IgM, המעיד על הדבקה אשר התרחשה במהלך החודשים האחרונים ונוגדן מסוג IgG, המעיד על הדבקה שהתבצעה מזמן. אולם, השינוי ברמות הנוגדנים איננו תמיד פשוט לפרשנות. היות ועלולות להתקבל תוצאות שונות, ויתכן אף מבלבלות, יש להציג את תשובות המעבדה לרופא המטפל.

כ- 1-4% מהנשים בהריון נדבקות, לראשונה בחייהן, בנגיף ה- CMV. הדבקה בנגיף זה, לרוב איננה מתבטאת במחלה אימהית. לעיתים, הסימן היחידי הוא מחלת חום דמוית שפעת.  האבחון מתבצע, כאמור, בבדיקה סרולוגית. בכ- 40% מהנשים אשר נדבקות לראשונה בנגיף זה, הנגיף יעבור את המחסום השלייתי וידביק את העובר. במידה ויש חשש שהיולדת נדבקה בנגיף זה במהלך ההריון או בסמוך לו, מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר, בכדי לוודא האם גם העובר נדבק. הייעוץ והמעקב אחר מקרים אלו מתבצע במרפאות ייחודיות להריון בסיכון גבוה ורפואת העובר.

• טוקסופלזמה  (Toxoplasma gondii)

הינו סוג של טפיל הנפוץ בעולם כולו.  טפיל זה "מתאכסן" ומתרבה  בגופם של חתולים. החתולים מפרישים את ביצי הטפיל בצואה ו"מזהמים" את סביבתם. חיות אחרות האוכלות מהאדמה המזוהמת, נדבקות בטפיל. הטפיל חודר לאברים שונים בגופם וממשיך להתרבות בהם. ניתן להידבק בטפיל ע"י אכילת מוצרי בשר שאינם מבושלים דיים. הטפיל עלול לשכון בבשר הלא מבושל. באכילת הבשר, הטפיל חודר למערכת העיכול ומשם לגופנו. כמו כן, גם ירקות ופרות לא רחוצים עלולים לגרום להדבקה. ניתן גם להידבק ע"י מגע עם ביצי הטפיל שמקורם באדמה או בצואת החתול.

מרבית האנשים שנדבקים בטפיל עוברים זאת ללא כל מחלה. הדבקה ראשונית (כלומר בנשים שאין להן נוגדנים מגנים מפני הטפיל) במהלך ההריון עלולה להיות מסוכנת לעובר. שיעור הילודים הנפגעים מהטפיל בזמן ההריון נע בין 1,000-10,000 :1 לידות. ההדבקה עצמה עלולה להתרחש לכל אורך ההריון. ככלל, ככל שההריון מתקדם יותר (למשל בטרימסטר שלישי), כך שיעור ההדבקה של העובר (כלומר שיעור העוברים שנדבקים בטפיל) עולה. אולם, דווקא הדבקת העובר בשלבים מוקדמים של ההריון (למשל בטרימסטר ראשון) הינה מסוכנת ועלולה לגרום לנזקים חמורים (ולרוב חמורה יותר מהדבקה בשלב מאוחר יותר). מרבית העוברים (75-90%) שנדבקו בטפיל ייוולדו בריאים. אולם, חלקם עלול לפתח מחלה קשה. כבמרבית המחלות, האבחנה מתבססת על בדיקות דם לנוגדנים כנגד הטפיל.  במקרה של חשש להדבקה של האם, ניתן לברר אם העובר נבדק על ידי דיקור מי שפיר. בכל מקרה, למחלה זו יש טיפול הנחשב ליעיל והעשוי למנוע הדבקה עוברית.

כיום, נהוג לבדוק בדיקות סרולוגיות נוספות, כגון: מחלות כבד נגיפיות ואבעבועות רוח, אולם, מאמר זה לא ידון בנושאים אלו.

זיהומים חידקיים

במסגרת המעקב השגרתי בהריון (על ידי הרופא המטפל), מומלץ לבצע בדיקות, אשר ישללו זיהומים במהלך ההריון. הבדיקות המומלצות הן הבדיקות לשלילת זיהומים בדרכי השתן וזיהומים, העלולים לסכן את העובר בזמן הלידה.

• תרבית שתן 

יש לבצע תרבית שתן לכל אישה בתחילת ההריון לשם איתור נשים עם דלקות סמויות (דלקות ללא כל סימפטומים אופייניים) בדרכי השתן (מאפיין כ-5-10% מהנשים). בנוסף, יש לבצע תרבית לכל אישה המתלוננת על תחושות העלולות להצביע על זיהום. ישנם רופאים, המבצעים תרבית שתן רוטינית, גם ללא תלונות, בתחילת כל טרימסטר.

תרביות לחיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B (GBS ) - זיהום על ידי GBS הינו שכיח ביותר. חיידק זה נמצא לרוב במערכת העיכול וניתן לבודדו מפי הטבעת או מהלידן. במידה והילוד נחשף לחיידק זה במהלך הלידה הוא עלול לסבול מתחלואה קשה. כיום, מומלץ לבצע בדיקת תרבית ל-GBS (על ידי מטוש מפי הטבעת ומהלידן) בשבועות 35-36 להריון. במידה והבדיקה חיובית, אין לטפל במהלך ההריון, אלא יש לטפל באנטיביוטיקה במהלך הלידה.

אבחון מחלות כרומוזומליות

מחלות כרומוזומליות הן מחלות בהן קיים פגם בתצורת הכרומוזומים של העובר. באופן תקין, אנו נושאים בגופנו 46 כרומוזומים המסודרים בזוגות. 22 זוגות של כרומוזומים שונים (ממוספרים 1-22) וזוג אחד של כרומוזומי מין (XX בנקבה ו- XY בזכר). במידה וקיימת פגיעה במבנה או במספר הכרומוזומים, עלולה להתפתח מחלה כרומוזומלית. מחלה זו, לרוב, (אם כי לא תמיד) איננה קשורה למחלה תורשתית משפחתית, אלא מתפתחת בעובר באופן יחידני. הדוגמא המוכרת ביותר למחלה כרומוזומלית היא תסמונת דאון - בה יש שלשה כרומוזומים (במקום שנים) מסוג "21". קיימות מחלות נוספות, אשר מתאפיינות במספר עודף או חסר של כרומוזומים או בפגם במבנה הכרומוזומים.

מבנה הכרומוזומים (23 זוגות) האנושיים

אבחון של מחלות כרומוזליות מתבצע רק על ידי לקיחת דגימה מההריון עצמו (בדיקת קריוטיפ), באמצעות דיקור מי שפיר, דגימת סיסי שליה או דיקור חבל הטבור ובדיקת דם העובר. אולם, בדיקות אלו כרוכות בסיכון להפלה (עד כחצי אחוז בדיקור מי שפיר ומעט יותר בבדיקות האחרות). לפיכך, מומלץ כי בדיקות אלו יעשו רק בנשים עם רמת סיכון מוגברת להפרעות כרומוזומליות. היות וההפרעה הכרומוזומלית המשמעותית השכיחה ביותר היא תסמונת דאון, ההמלצה כיום היא לבצע דיקור מי שפיר בנשים עם רמת סיכון גבוהה לתסמונת דאון או בנשים מעל גיל 35.  רמת הסיכון לתסמונת דאון תלויה גם היא בגיל, אך ניתן "לשכלל" את אומדן הסיכון על ידי ביצוע בדיקות סקר. בדיקות הסקר לא מאפשרות גילוי של תסמונת דאון, אך הן מצביעות על הריונות בסיכון מוגבר להפרעה שכזו. בהריונות עם סיכון מוגבר (בארץ מוגדר כסיכון מעל 1:350, אך למעשה הקו המפריד בין סיכון מוגבר לסיכון נמוך הוא אינדיבידואלי) קיימת המלצה לביצוע בדיקת הקריוטיפ, לרוב, על ידי דיקור מי שפיר.  חשוב לציין כי, מרבית הנשים הנמצאות בסיכון גבוה, אשר תבצענה בדיקה אבחנתית (לדוגמא דיקור מ שפיר) תקבלנה תשובה תקינה.

לשם הבהרה - בארץ יכולה כל אישה לבצע בדיקה אבחנתית, כגון דיקור מי שפיר. ההמלצה היא, לבצע בדיקה זו רק אם גיל האישה או בדיקות הסקר מצביעים על סיכון מוגבר לתסמונת כרומוזומלית. אולם, נשים רבות מעוניינות לבצע את הבדיקה גם ללא כל גורמי סיכון.

אם כך, מהן בדיקות הסקר המשמשות לאיתור נשים בסיכון גבוה ?

1. בדיקת השקיפות העורפית- בדיקת "שקיפות עורפית" של העובר הינה בדיקת על-קול (אולטרא-סאונד) בה מודדים את עובי הנוזל (במ"מ) הנאגר באזור העורף של העובר. את הבדיקה יש לבצע בגיל הריון של 110/7 - 136/7 שבועות.  במידה ומתבצעת בדיקה בשלבים החורגים מזמנים אלו, נוצר קושי בהשוואת התוצאה למדגם של אכלוסיה בריאה. קיימת התאמה בין עובי הנוזל באזור עורף העובר לבין הסיכון ללידת עובר בעל הפרעות כרומוזומליות. ישנן טבלאות הממירות את תוצאת השקיפות העורפית (וגיל האם) למידת הסיכון ללידת עובר עם הפרעה שכזאת. מידת היכולת של הבדיקה לאתר עוברים חולים) משתנה ממרכז רפואי אחד למשנהו, אולם נהוג כיום להעריך כי, בבדיקה פשוטה זו ניתן לאתר כ- 70%-50% מהעוברים בעלי תסמונת דאון.

2. סקר ביוכימי טרימסטר ראשון- ניתן לשלב את בדיקת השקיפות העורפית עם בדיקת דם למדידת רמת הורמונים וחלבונים שונים במהלך הטרימסטר הראשון. בדיקה שכזו, מעלה את יכולת אבחון ההריונות עם תסמונת דאון לכ- 85% .

3. סקר ביוכימי משולב - ניתן לשלב את בדיקת השקיפות העוברית עם בדיקת דם בטרימסטר הראשון ובדיקת דם נוספת בטרימסטר השני. בדיקה שכזו, המשלבת מספר גדול של משתנים, עשויה לאתר עד כ- 95% מהילודים עם תסמונת דאון.

4. בדיקת הסקר המשולש (הנקראית גם "חלבון עוברי") - בדיקה זו, המוצעת במסגרת קופות החולים, כוללת בדיקת דם בשבועות 16-20 להריון. הבדיקה משלבת שלשה סמנים אשר שילובם עשוי לאתר כ-60% מההריונות הלוקים בתסמונת דאון.

אבחון מומים מולדים

אבחון מומים מולדים מתבצע על ידי בדיקת סקירת המערכות בעזרת מכשיר העל-שמע (אולטראסאונד). הבדיקה הראשונית היא בדיקת השקיפות העורפית, אשר איננה מיועדת לגילוי מומים מולדים, אך לעיתים ניתן לראות בה מומים הניתנים לאבחון בשלבים מוקדמים של ההריון. הבדיקות המכוונות לגילוי מומים מולדים הן בדיקות לסקירת המערכות של העובר.

• מהי סקירת המערכות ?

סקירת המערכות היא בדיקת אולטראסאונד בה הרופא סורק בקפדנות את אברי גופו של העובר ומוודא את תקינותם. למעשה, זהו מעין צילום "דינאמי" של האיברים במטרה לגלות מומים אנטומיים (מבניים) בעובר. במקרים מסוימים, בדיקה זו עשויה לרמז גם על חשד למום גנטי ( כלומר מצב בו מספר הכרומוזומים או צורתם איננו תקין). אך, היא איננה מיועדת לאבחון מומים כרומוזומליים ואין היא מהווה תחליף לסקר הביוכימי או לדיקור הגנטי. בניגוד למרבית בדיקות האולטרא-סאונד, סקירת המערכות מתבצעת ע"י רופא (ולא טכנאי). הרופא המבצע את הבדיקה עובר הכשרה ספציפית ומקבל הסמכה לביצוע בדיקות אלו.

• אלו סוגי סריקות מערכות קיימות ?

 ישנן שלש בדיקות שונות הנקראות "סקירת מערכות" וחשוב להבדיל ביניהן -

1. סקירת המערכות המוקדמת - מתבצעת, לרוב, בשבועות 16-14 להריון. הבדיקה אמורה לזהות מומים אנטומיים בשלב מוקדם של ההריון. בדיקה זו ממבוצעת בגישה נרתיקית (מתמר על-קול וגינלי) ומבוצעת ע"י רופאים אשר הוכשרו ספציפית לבדיקה זאת. סקירת המערכות המוקדמת מהווה תוספת, ולא תחליף, לסריקות המבוצעות בשלב המאוחר יותר של ההריון.

2. סקירת המערכות - מתבצעת בשבועות 20-24 להריון. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית (כלומר מתמר הסורק על-פני הבטן). הבדיקה אמורה לזהות מומים אנטומיים בעובר. בדיקה זו מומלצת ע"י משרד הבריאות, נמצאת בסל הבריאות הציבורי ומבוצעת ע"י רופאים אשר קיבלו הסמכה לבדיקות אלו. הרופא המבצע את הבדיקה מעריך את גודלו של העובר, כמות מי-השפיר וסורק מספר מצומצם של איברים (ע"פ רשימה שנקבעה במשרד הבריאות), כגון: עמוד השדרה, גפיים עליונות ותחתונות, ארבעת מדורי הלב, ספירת כלי- הדם בחבל הטבור ועוד. במידה והבדיקה איננה תקינה, נשלחת האישה לביצוע סקירת מערכות מכוונת. 

3. סקירת מערכות מורחבת - הבדיקה מתבצעת בשבועות 24-20 להריון. בדיקה זו מבוצעת בגישה בטנית. הבדיקה מבוצעת באופן פרטי (למעט במקרים בהם הבדיקה מתבקשת על-פי תוצאת בדיקת הדם לסקר הביוכימי-"חלבון עוברי" או על-פי סקירת המערכות הכללית) ועלותה יחסית גבוהה. בבדיקה זו הרופא סורק את אברי העובר מ"הקודקוד" ועד "כפות הרגליים"

• מהם היתרונות בביצוע סקירת המערכות המוקדמת ?

סקירת המערכות המוקדמת מבוצעת בשלב מוקדם יחסית של ההריון (בשבועות 14-16 ). ההנחה המקובלת היא, שבבדיקה זו ניתן לזהות כשני שליש מהמומים המתגלים בסקירת המערכות המורחבת (המתבצעת בשבועות 18-24).  לאור כל זאת, ברור, כי במקרים מסוימים בהם מתגלים מומים קשים בעובר, הבדיקה עשויה להתגלות כ"הצלה" ולחסוך סבל רב לבני-הזוג. נשים, אשר לא התכוונו לבצע בדיקת מי-שפיר (או סיסי שליה) לשם אבחון כרומוזומלי, עשויות לשנות את דעתן, כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית. במידה ואכן מתגלה מום קשה ובני-הזוג מחליטים על הפסקת הריון, אזי, ביצוע ההפלה פשוט יותר בשלב זה (גרידה בהרדמה כללית) לעומת שלבים מאוחרים יותר של ההריון (תהליך ארוך ומתיש של "לידה").

• אז אלו בדיקות כדאי לבצע ?

ראשית, מומלץ כי כל הנשים תבצענה בדיקה לסקירת מערכות, בין אם הבדיקה הבסיסית הממומנת על ידי קופות החולים או הבדיקות המורחבות הממומנות באופן פרטי. לעיתים קרובות, נשאלת השאלה האם סקירת המערכות המוקדמת מספקת וניתן "לוותר" על הסקירה השנייה. התשובה לכך היא "בשום פנים ואופן - לא".  ישנם מומים המתפתחים במהלך ההריון ואשר אינם ניתנים לגילוי בשבועות 14-16 שהם השבועות בהן מתבצעת הסקירה המוקדמת.

• מה לגבי סקירה שלישית ?

אין כיום עדויות שיש יתרון ברור בסקירה חוזרת בשבועות המאוחרים של ההריון. אולם, מומלץ, כי בבדיקת אולטראסאונד המבוצעת בשבועות 30-32 להריון, ייבדקו גם חדרי המוח ומבנה  הכליות של העובר - שני איברים הנוטים להצביע לעיתים על מומים בשלבים מאוחרים של ההריון.

אבחון סוכרת הריונית

כ- 3% מכלל הנשים, מפתחות בזמן ההריון "אי-סבילות" לסוכרים. מצב זה נובע משינוי בתפקוד ההורמון "אינסולין" אשר נועד להכניס סוכרים ותוצרי מזון אחרים לתוך התאים ולווסת את רמת הסוכר בדם. התפתחות אי הסבילות לסוכרים מתאפיינת בעלייה ברמות הסוכרים והשומנים בדם בדומה למתרחש באנשים הסובלים מסוכרת. היות ומצב זה מאפיין את תקופת ההריון בלבד, ומרבית הנשים הללו חוזרות להיות בריאות לחלוטין לאחר הלידה, נקרא מצב זה "סוכרת הריונית". יש להבדיל בין מצב זה לבין נשים אשר חולות בסוכרת (סוכרת נעורים או סוכרת מבוגרים) עוד בטרם הרו (כ- 0.5% מכלל הנשים בהריון).

• איך מאבחנים "סוכרת הריונית" ? 

בניגוד למחלת הסוכרת, לסוכרת הריונית לרוב אין תסמינים קליניים (כגון: שתייה מרובה, השתנה מרובה וכו'). לעיתים, התפתחות עובר הגדול באופן משמעותי יחסית לגיל ההריון או ריבוי מי-שפיר מרמזים על התופעה. עקב החשיבות שיש לאיתור הנשים הסובלות מסוכרת הריונית הוחלט כי כל הנשים ההרות ייבדקו בשבועות 24-28 בבדיקת סקר לסוכרת : GCT-Glucose Challenge Test . כ- 15-25% מהנשים תקבלנה תוצאה חריגה בבדיקת ה- GCT . נשים אשר מקבלות תוצאה חריגה בבדיקה זו נבדקות בהמשך בבדיקת העמסת סוכר מלאה- OGTT - Oral Glucose Challenge Test ( כאשר ישנם גורמי סיכון להתפתחות סוכרת הריונית מדלגים על בדיקת ה- GCT וניגשים ישירות לבדיקת ה- OGTT ).  רק תוצאות חריגות ב- OGTT מעידות על סוכרת הריונית.

לסיום,

חשוב להדגיש כי אין לשכוח את המעקב השגרתי והחשוב מכל על ידי הרופא המטפל. המעקב השגרתי חשוב לשם ווידוא התפתחות ההריון כתקנו ושלילת מחלות אימהיות, אשר מסכנות אותה ואת העובר.

הבדיקות הנהוגות במהלך ההריון מפורטות בטבלה הבאה:

ליצירת קשר עם היחידה לרפואת העובר, תל השומר: 

• טל': 03-5308116 / 03-5302787  / 03-5302024    
• פקס: 03-5303168