וגיניזמוס

מאת: ד"ר אריאל כהן-ארקין

שם בעברית: וגיניזמוס
שם באנגלית: Vaginismus

מהו וגיניזמוס?

וגיניזמוס הוא התכווצות בלתי רצונית של השרירים המקיפים את הנרתיק (וגינה/ פות) בעת ניסיון כניסה אליו (לרבות של פין, טמפון, אצבעות או מכשור רפואי בבדיקה גינקולוגית) ולעתים גם בניסיון מגע חיצוני באזורו. זוהי הפרעה שכיחה בתפקוד המיני הנשי (מופיעה אצל כ-5%-17% מהנשים) ואחת הסיבות שבגינה נשים פונות למרכזי בריאות מינית.

מדובר בהפרעת כאב שהקריטריון העיקרי להגדרתה הוא התכווצות לא רצונית, קבועה או נשנית של שרירי השליש החיצוני של הנרתיק, המפריעה לכניסה לתוכו. היא עשויה לפגוע בהנאה המינית ובאפשרות להרות ויכולה לעורר מתח בין בני זוג. עם זאת, נשים עם וגיניזמוס יכולות לקיים יחסי מין חיצוניים, ללא חדירה, ולהגיע לאורגזמה.

מהם גורמי הסיכון? 

גורמים שונים עשויים לגרום להתכווצות הנרתיק באופן בלתי רצוני, ובהם: 

• חוויה מינית לא נעימה/ מכאיבה בגיל צעיר, פגיעה מינית או אונס. אלו יכולים לגרום לגוף לפתח וגיניזמוס כמנגנון הגנה למניעת כאב נוסף.
• תחושות אשמה או בושה בכל הנוגע ליחסי מין וחוסר ידע על מערכת המין. אלו יכולים לנבוע למשל מחינוך נוקשה וחסר פתיחות למיניות שכולל מסרים חוסמים.
• גורמים נוספים עשויים להיות חרדות שונות, פחד מהריון ולידה, בעיות בזוגיות וכאב ביחסי המין (מסיבות מגוונות) שגורם לפחד. פחד זה עשוי להחריף את הכיווץ וכך גם את הכאב (מעגל קסמים).  

כיצד מאבחנים? 

כאשר מופיעים תסמינים של וגיניזמוס כדאי להגיע לגינקו-סקסולוג/ית בתור התחלה ולקבל אבחנה. האבחנה ניתנת על סמך העבר הרפואי, תשאול, בירור התסמינים ובדיקה גופנית (אם אפשרית). במקביל נשללות סיבות אחרות להפרעה (כגון הפרעות כאב אחרות, פצע, זיהום וצלקת באזור).  

כיצד מטפלים? 

הטיפול בווגיניזמוס בשס"ק – המרכז לבריאות מינית בשיבא כולל אבחון וטיפול על ידי נשות מקצוע מתחומים שונים: גינקו-סקסולוגית, מטפלת מינית ופיזיותרפיסטית של רצפת האגן. לאחר האבחון נקבעת תוכנית הטיפול שעשויה לכלול:
טיפול התנהגותי: שימוש במאמן (מרחיב) נרתיק (גליל פלסטי חלק) שבאמצעותו המטופלת מתאמנת בהרפיית שרירי הנרתיק ומלמדת אותם לאפשר חדירה מבלי להתכווץ. קיימים מאמני נרתיק בגדלים הולכים ועולים, ולאחר שהנרתיק מסתגל לתחושת המאמן הקטן ביותר ניתן לעבור לגדול יותר. בהדרגה, הטיפול מסייע בנטרול הפחד מכניסה לנרתיק.
תרגול וחיזוק (כיווץ והרפיה) של שרירי רצפת האגן והנרתיק: שיטות שבהן מאמנים את הנרתיק להגיב בצורה מותאמת לכניסה לתוכו (למשל ביופידבק).
טיפול רגשי-קוגניטיבי: טיפול שכזה מסייע להתמודד עם הפחד והחרדה ומלמד כיצד לשנות תפיסות שגויות ביחס למין ומיניות.  
טיפול זוגי: אנו ממליצים לשתף בטיפול את בן/ בת הזוג במידת האפשר. הטיפול הזוגי עשוי לכלול תרגילים זוגיים מהנים ומקרבים ולתרום לשיתוף פעולה בין בני הזוג, פתיחות במערכת היחסים ואמון וכך לסייע רבות לריפוי ההפרעה.