דלקת באגן/ מחלה דלקתית של האגן

שם המחלה באנגלית: Pelvic Inflammatory Disease (PID)

מהי דלקת באגן וממה היא נגרמת?

דלקת באגן היא זיהום חריף או כרוני במערכת המין הנשית העליונה הכוללת את הרחם, רירית הרחם, החצוצרות והשחלות. הזיהום – לרוב חיידק מסוג כלמידיה/ גונוריאה (המועבר במגע מיני) – עלול להגיע לצוואר הרחם, משם לחדור לרחם, ובהמשך להתפשט לחצוצרות ולשחלות.

הפעולות והמצבים הבאים מעלים את הסיכון להידבקות בזיהום: מגע מיני לא מוגן, החדרת התקן תוך-רחמי, לידה, ניתוחים והליכים רפואיים באגן (כגון נטילת דגימת רקמה מרירית הרחם), ודלקת תוספתן (אפנדיציטיס).

בחלק מהמקרים הגורם לזיהום אינו ידוע, ואז הוא עשוי להיות למשל תולדה של חיידקים בנרתיק (כגון אי-קולי שמקורו בצואה), אשר עברו לצוואר הרחם ומשם לאיברי הרבייה. בעוד אינם מזיקים לרקמת הנרתיק, הם עלולים לגרום לזיהום באיברי גוף אחרים.  

כל אישה עלולה לחלות בדלקת באגן אך הסיכון גובר במקרים הבאים: גיל צעיר מ-25, תחילת קיום יחסי מין בגיל צעיר, ריבוי בני זוג, בן זוג חדש, והיסטוריה של מחלות מין.

מהם התסמינים האפשריים?

• -כאבי בטן תחתונה ואגן, מלווים בהפרשה חריגה מהנרתיק. הם עשויים להיות קלים או קשים ולהחמיר בעת מגע מיני.
• עלייה בחום הגוף אשר לעתים מלווה בצמרמורת, חולשה וכאבי ראש.
• רגישות במישוש הבטן התחתונה.
• רגישות וכאבים באיברי המין בבדיקה גינקולוגית.
• דמם לדני בלתי סדיר.
• בחילות והקאות.

מהם הסיבוכים האפשריים?

• בעיית פוריות: דלקת באגן עלולה לפגוע בצוואר הרחם ולאפשר לחיידק גישה קלה לאיברי הרבייה. בנוסף, היא עלולה לגרום להצטלקויות והידבקויות באיברי האגן, ובעיקר בחצוצרות, וכך לפגוע במעבר של ביציות מופרות לתוך חלל הרחם. על פי הערכות, אחת מכל חמש נשים הופכת ללא פורייה בעקבות דלקת באגן. במקרה כזה ניתן להיעזר בהפריה חוץ-גופית כדי להרות.
• הישנות המחלה: אם הזיהום הראשוני לא טופל כראוי או אם בן הזוג לא נבדק וטופל אף הוא במידת הצורך, עלולה להתרחש הידבקות חוזרת.
• מורסות (הצטברות מוגלה – מצבור תאי חיסון מתים וחיידקים): מחלה דלקתית של האגן עלולה לגרום למורסות (אבצס) בכניסה לנרתיק, בחצוצרות ובשחלות. לרוב ניתן לטפל בהן באנטיביוטיקה, אך אם הן לא מגיבות לטיפול זה, ייתכן שיידרש ניתוח לניקוזן.
• היריון חוץ-רחמי: דלקת באגן שהתפשטה לחצוצרה עלולה לגרום להצטלקותה ולהקשות על מעבר ביצית דרכה. כך ביצית מופרית עלולה להיתקע בחצוצרה וההריון ימשיך להתפתח בתוכה. מכיוון שהחצוצרה לא יכולה להימתח ולהכיל הריון מתפתח היא עלולה להיקרע ולגרום לדימום מסכן חיים.
• כאב אגן כרוני: עשוי להתפתח בשל ההצטלקויות וההידבקויות באיברי האגן.  

איך מאבחנים?

הרופא יתשאל את המטופלת על תסמיניה, יערוך בדיקה גינקולוגית שבוחנת רגישות באגן והפרשה נרתיקית חריגה, ייקח דגימות מהנרתיק ומצוואר הרחם וישלח למעבדה כדי לנסות לאבחן את החיידק שגורם לזיהום. עם זאת, לא תמיד ניתן לאבחנו בדגימות והתשובה עלולה להיות שלילית (היעדר נוכחות חיידק) על אף שהמטופלת סובלת מתסמינים. לכן עשויות להתבצע בדיקות נוספות כגון בדיקת דם שבוחנת את רמת כדוריות הדם הלבנות (המשתייכות למערכת החיסון) וסמני דלקת (כגון (CRP, אולטרסאונד אגן ולפרוסקופיה.     

איך מטפלים?

אבחון מוקדם של דלקת באגן לרוב יוביל לטיפול אנטיביוטי יעיל ויפחית את הסיכון לסיבוכים. כיוון שלרוב מעורבים בזיהום כמה חיידקים, הטיפול ישלב שני סוגי אנטיביוטיקה לפחות (שימור פוריות עשוי להצריך טיפול מחמיר יותר). התרופות השכיחות הן דוקסיציקלין, מטרונידאזול וצפטריאקסון. משך הטיפול הוא בדרך כלל 14 יום. במקרה של זיהום חמור ייתכנו אשפוז וקבלת אנטיביוטיקה דרך הווריד. סיבוכים יטופלו בטיפול כירורגי (לרוב מדובר במורסה שדורשת ניתוח לניקוזה).

האם ניתן למנוע את המחלה?

ישנן כמה דרכים שמפחיתות את הסיכון למחלה:

• קיום יחסי מין מוגנים (שימוש באמצעי מניעה: קונדום, קונדום נשי או דיאפרגמה) והימנעות מחדירה נרתיקית לאחר חדירה לפי הטבעת (אנאלית).
• הפחתת מספר הפרטנרים למגע מיני.
• בדיקה שגרתית אצל רופא נשים (פעם בשנה).
• פנייה לרופא נשים במצבים הבאים: הופעת תסמינים מחשידים (גם קלים), החלפת בן זוג, חשש שבן הזוג קיים יחסי מין עם אחרים, קיום יחסי מין לא מוגנים עם פרטנר ארעי. בהתאם לנסיבות, ייתכן שהרופא יחליט לתת טיפול אנטיביוטי מונע. אם אובחנה דלקת באגן רצוי ליצור קשר עם פרטנרים מהחצי שנה האחרונה כדי שיטופלו גם הם וימנעו הדבקה נוספת.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

צוות המומחים במחלקת נשים בשיבא מנוסה ביותר בטיפול בדלקת באגן ומשתף פעולה עם צוותי יחידות מובילות בשיבא, כגון מכון הדימות והמרפאה למחלות זיהומיות. כך הוא מצליח להעניק למטופלות טיפול מיטבי כולל.