איך מטפלים באנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס היא מחלה שבה תאים הדומים לתאי רירית הרחם (נגעים דלקתיים) גדלים ומשגשגים מחוץ לחלל הרחם, סביב איברי הרבייה (בעיקר בחלל האגן, על השחלות, על הרצועות המחזיקות את הרחם ומאחוריו).
הם עשויים לדמם וכך להוביל לדלקת כרונית (שבה בין השאר תאי מערכת החיסון עשויים להגיב בעודף ולייצר בעצמם פקטורים כגון ציטוקינים – חלבונים מחוללי דלקת), לרקמה צלקתית (תהליך שנקרא פיברוזיס) ולהידבקויות שמעוותות את האנטומיה של איברי האגן. התסמינים רבים ומגוונים ועשויים לכלול כאבים קשים בימי הדימום הווסתי, ביחסי מין ובמתן שתן וצואה, כאבי אגן כרוניים ואי-פוריות.
אין כיום טיפול שמרפא לחלוטין אנדומטריוזיס, אך ישנם טיפולים תרופתיים וניתוחיים שמשיגים הקלה משמעותית של התסמינים ואף משפרים את הסיכוי להרות. הטיפול המיטבי נקבע על פי סוג התסמינים וחומרתם, גיל האישה, תכנון המשפחה שלה ונכונותה לעבור ניתוח.
כאשר התסמין העיקרי הוא כאב, לפני ובמהלך המחזור החודשי, הטיפול העיקרי הוא בעזרת תרופות נוגדות כאבים ובגלולות למניעת הריון. הגלולות מדכאות את הגירוי ההורמונלי לרקמת האנדומטריוזיס ומונעות שגשוג של הרירית ודימום חודשי. טיפול זה ניתן לרוב למשך שישה חודשים, ומטרתו היא להקטין את גודל הנגעים ולאפשר החלמה של אזורי הדלקת.
במקרים שהתסמינים קשים יותר, הסרה של נגעי האנדומטריוזיס בניתוח לפרוסקופי מביאה בדרך כלל להקלה ממושכת. טיפול זה מתאים במיוחד לנשים המעוניינות לשפר את יכולתן להרות.
באי-פריון מטפלים גם באמצעות הפריה חוץ גופית (IVF). טיפול זה מתגבר על הקשיים שיוצרת המחלה באמצעות עקיפת החצוצרות וביצוע ההפריה והגידול הראשוני של העוברים במעבדה. הביצית המופרית שמתפתחת במעבדה משוחררת מהסביבה ה"שלילית" שנגעי האנדומטריוזיס באגן עלולים להשרות.
