שינויים ברצפת האגן לאחר הלידה
במהלך הלידה מתחוללים שינויים ברצפת האגן, היכולים לקבל ביטוי מיידי או לאחר מספר שנים מהלידה. מהם השינויים הפוטנציאליים ומה עושים?.
קושי במתן שתן
הסיבה השכיחה ביותר לקושי בהשתנה לאחר לידה היא לידה ממושכת או טראומטית, הגורמת לאיבוד זמני של התחושה בשלפוחית עקב לחץ ממושך על סיבי העצב המספקים את השלפוחית.
הסימפטומים: קושי לרוקן את שלפוחית השתן, זרם שתן איטי, או יכולת התרוקנות לא מלאה עם שאריות שתן גדולות. לעיתים בגלל חוסר התרוקנות יעיל של השלפוחית, נפח השתן בשלפוחית עולה מאוד, ובשלבים מסוימים ישנה דליפת שתן לא רצונית הנובעת ממילוי עודף של השלפוחית.
דחיפות ותכיפות במתן שתן
תופעת הדחיפות והתכיפות במתן שתן היא תופעה מוכרת ושכיחה במהלך הריון. אולם שכיחות התכיפות והדחיפות וגם השתנת לילה יורדת בצורה ניכרת לאחר הלידה, אם התכיפות והדחיפות במתן שתן נשארת 3 חודשים לאחר הלידה ומשפיעה על איכות החיים, יש להיוועץ ברופא/ת נשים.
דליפת שתן
דליפת השתן בהריון קשורה בדרך כלל למאמץ ומופיעה בשיעול, עיטוש וכד'. לאחר הלידה דליפת השתן חולפת במרבית המקרים עד כ-12 שבועות לאחר הלידה. בחלק קטן מהמקרים היא נשארת לטווח ארוך, ואז יש צורך בטיפול.
הגורמים המשפיעים על התפתחות דליפת שתן ארוכת טווח לאחר הלידה לא ברורים דיים, אך נראה שבמקרים אלו יש קשר ללידות ממושכות, לידת עוברים במשקל גבוה ולידות מכשירניות.
בשלבים הראשוניים יינקטו בדרך כלל פעולות טיפול שמרניות, כגון פיזיותרפיה של רצפת האגן או טיפול תרופתי תואם. במקרים מסוימים יהיה צורך בניתוח.
קושי בשליטה על צואה או גזים
קושי בשליטה על גזים או צואה נוצר בעקבות פגיעה בתפקוד הסוגר האנאלי. הפגיעה בתפקוד יכולה להיות על בסיס עצבי או על בסיס של קרעים בשרירי הסוגר האנאלי. קרעים בפרינאום הפוגעים בסוגר האנאלי מזוהים לאחר הלידה ונתפרים מיד בסיום הלידה. יולדות המפתחות סימנים של חוסר שליטה בגזים או צואה לאחר הלידה צריכות לפנות למרפאה מקצועית על מנת לקבל ייעוץ וטיפול. הטיפול מתבסס על ייעוץ תזונתי, תרגול פיזיותרפי לשרירי רצפת האגן, ובמקרים מסויימים - תיקון כירורגי.
כאבים באזור הפרינאום
הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור הפרינאום לאחר לידה היא תפרי האפיזיוטומיה. טיפול נכון בתפרים הכולל שטיפות מרובות ושמירה על היגיינה מקומית, מזרזים את תהליך ההחלמה. לעיתים הכאבים נובעים מהידוק של אחד התפרים על הרקמה הבצקתית, ואז יש צורך בהוצאת התפר.
לתפרים או איחוי קרעים בנרתיק לאחר לידה יכולה להיות גם השפעה ארוכת טווח על כאבים ביחסי מין, או דימום קבוע מרקמת גרנולציה (רקמה המופיעה בתהליך הריפוי של חתך). אם בעיות אלו נשארות מעבר ל-3 חודשים מהלידה, יש להיוועץ ברופא/ת נשים אם יש צורך בתיקון כירורגי של המקום או טיפול מקומי במשחות אסטרוגניות.
צניחת איברי האגן
צניחת הרחם, השלפוחית או הרקטום דרך הנרתיק היא תופעה שכיחה לאחר לידה, במרבית המקרים הצניחה קלה ואינה גורמת לסימפטומים, אבל בחלק מהמקרים הצניחה היא משמעותית ומורגשת כגוש הבולט דרך הנרתיק או כהתרחבות משמעותית של הנרתיק.
צניחת איברי האגן לאחר לידה בדרך כלל קשורה ללידות עם משקל עובר גבוה, לידות טראומטיות או לידות מרובות, אולם קיימים גורמים נוספים הכוללים מחלות רקמת חיבור, נטייה משפחתית ועוד.
הטיפול במהלך ההריון או לאחר הלידה מתבסס על שימוש במתקנים תוך נרתיקיים (pessary) המונעים את הצניחה באופן פיזי. פיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן יעילה במקרים הקלים והבינוניים. במקרים של צניחה חמורה אין מנוס מתיקון כירורגי, אך מומלץ לדחותו לפחות 6 חודשים לאחר הלידה.
