כל מה שחשוב לדעת על ציסטות שחלתיות

שם באנגלית: Ovarian Cysts

מהי ציסטה שחלתית?

ציסטה שחלתית היא שק מלא בנוזל שמתפתח בשחלה. ציסטות שחלתיות יכולות להופיע בכל הגילים. גודלן יכול להגיע ל-10 ס"מ ויותר, אך למרות זאת, ברובן הממצא יהיה שפיר. לעיתים, הציסטה תגרום לתסמינים. ברוב המקרים לא יהיה צורך בכריתה כירורגית של הציסטות. 

מהם הגורמים לציסטות שחלתיות?

הגורמים לציסטות שחלתיות משתנים בהתאם לגיל האישה.

נשים לפני גיל המעבר

• ציסטות דרמואידיות (נקראות גם טרטומות) - סוג נפוץ מאוד. הציסטות מורכבות מתאי נבט שחלתיים (תאי רבייה) ויכולות להכיל מבנים רקמתיים כולל שיניים, שיער ושומן. לעתים נדירות מאוד מתגלות כסרטניות. 
• שחלות פוליציסטיות - אצל נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, ניתן לראות ציסטות קטנות רבות שאין צורך לכרות אותן. למרות זאת, ייתכן ויהיה צורך בטיפול בבעיות הנלוות לתסמונת, כמו ווסת לא סדירה. 
• אנדומטריוזיס - נשים עם אנדומטריוזיס יכולות לפתח ציסטות הנקראות אנדומטריומות, או בשמן הנוסף "ציסטות שוקולד", ששמן ניתן להן כי תוכנן דמי כהה הדומה בצבעו לצבע השוקולד.
• זיהומים באגן - זיהומים חמורים עלולים להתפשט ולערב את השחלות והחצוצרות. כתוצאה, נוצרות ציסטות מזוהמות קרוב לאזור השחלות ו\או החצוצרות.
• סרטן - גורם נדיר יחסית לציסטות בשחלות בקרב נשים לפני גיל המעבר. פחות מ-1% מהממצאים הציסטיים החדשים בשחלה או בסמוך לה קשורים לסרטן שחלות.
• ביוץ - ציסטות "פונקציונליות" שמתפתחות כאשר זקיק גדל בתוך השחלה ולרוב חולפות ללא טיפול.
• הריון - ציסטה שחלתית מסוג "גופיף צהוב", מתפתחת בדרך כלל בתחילת ההריון ו"תומכת" בו עד להיווצרות השליה. בחלק מהמקרים, הציסטה תישאר בשחלה עד לשלב מאוחר בהריון אבל בכל מקרה, אין צורך בהתערבות. 

גורמים אצל נשים לאחר גיל המעבר

• גידולים לא סרטניים.
• הצטברות נוזלים בשחלה.
• גידולים סרטניים. בקרב נשים לאחר גיל המעבר, הסיכון לסרטן בנוכחות ממצאים שחלתיים חדשים בשחלה או סמוך אליה גבוה יותר מאשר בקרב נשים לפני גיל המעבר.

 
מהם גורמי הסיכון לסרטן שחלות?

• נטייה גנטית - היסטוריה משפחתית של סרטן שחלות, סרטן שד ועוד. קיימים שינויים גנטיים הקשורים לעלייה בשכיחות סרטן שחלות. השכיח שבהם הוא נשאות ל-BRCA. 
• עם הגיל השכיחות לסרטן השחלות עולה.
• היעדר הריונות. 
• עישון.
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
• אנדומטריוזיס.

שימוש בגלולות, הריונות, הנקה וקשירת וכריתת חצוצרות, הם גורמים בסיכון נמוך יותר לסרטן שחלות. 

אלו ממצאים בבדיקת אולטראסאונד מעלים חשד לסרטן שחלות?

• ציסטה מורכבת - שילוב של אזורים מוצקים (סולידיים) ואזורים נוזליים בשחלה, כפי שמודגם באולטרסאונד.
• נוזל מיימת (הצטברות נוזלים) בחלל הבטן בבדיקת אולטרסאונד. 

האם קיימים תסמינים לציסטה שחלתית?

ציסטות בשחלות יכולות להופיע עם תסמינים או ללא תסמינים כלל. התסמינים השכיחים, במידה וקיימים, הם כאב או לחץ בבטן התחתונה בצד של הציסטה. מאפייני הכאב משתנים ותדירותו משתנה. במצב של קרע בציסטה השחלתית, עשוי להופיע כאב חד ופתאומי שעלול להיות חמור. לרוב, דימום נרתיקי אינו קשור לציסטות שחלתיות. 

תסביב שחלתי - מצב בו השחלה "מסתובבת" על הרצועות המחזיקות אותה. ציסטה שחלתית מהווה גורם סיכון להיווצרותו, אך התסביב השחלתי יכול לקרות גם ללא נוכחות ציסטה שחלתית. התסמינים השכיחים הם הופעת כאב חד ופתאומי המלווה לעתים קרובות בבחילה ובהקאה. סיבוב השחלה על הרצועות המחזיקות אותה, מוביל לחסימת הכלים המובילים דם לשחלה וממנה.

כתוצאה מכך, יכולה להיגרם פגיעה ברקמת השחלה ולהשלכות ארוכות טווח ביניהן כמו פגיעה בפיריון. לכן, יש צורך בהתערבות דחופה כדי ל"סובב את השחלה" חזרה למקומה הטבעי.

 בהופעת כאב בטן חד ופתאומי חשוב לפנות לבדיקה באופן מידי. אם לאחר בדיקה רפואית החשד לתסביב שחלתי הוא גבוה, יומלץ על ביצוע ניתוח, בדרך כלל בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשנית), כדי להשיב את השחלה למקומה. התערבות מהירה להשבת השחלה למקומה, יכולה למנוע את הפגיעה ארוכת הטווח. 

איך מאבחנים ציסטה שחלתית?

לאחר שאלון רפואי ובדיקה גופנית כללית וגינקולוגית, יבוצע אולטרסאונד בגישה אבדומינלית ו\או נרתיקית. לעתים יהיה צורך בהדמייה נוספת, כמו בדיקת CT או MRI. הבדיקות יספקו מידע על מאפייני הציסטה. במקרים מסוימים ייערכו גם בדיקות דם שיכולות לסייע בניהול המקרה. אלו יכללו בדיקת הריון לנשים לפני גיל המעבר ובדיקת סמנים סרטניים שונים לפי שיקול דעת הרופא או הרופאה.

אחד מהסמנים הסרטניים נקרא CA 125. הבדיקה לא מאבחנת סרטן שחלות, אבל בקרב כ-80% מהנשים עם סרטן שחלות, סמן זה יימצא גבוה בבדיקת הדם. ישנם מצבים לא סרטניים שיכולים גם הם לגרום לעלייה ברמת סמן זה: אנדומטריוזיס, שרירנים רחמיים, זיהומים באגן ועוד.

הטיפול בציסטה שחלתית

בחלק ניכר מהמקרים אין צורך בהתערבות כלל. בקרב נשים לפני גיל המעבר, רוב הציסטות יחלפו מעצמן ללא צורך בטיפול. במקרים בהם הציסטה גדולה, גורמת לכאבים או חשודה כסרטנית, הטיפול עשוי לכלול ניתוח לכריתת הציסטה או השחלה כולה.

לחלק מהנשים לפני גיל המעבר יומלץ ליטול גלולת למניעת הריון כדי לסייע במניעת התפתחות ציסטות שחלתיות חדשות.
בקרב נשים עם אנדומטריוזיס, שמעוניינות להביא ילדים לעולם בעתיד, יתכן ותינתן המלצה לבצע כריתת ציסטת אנדומטריומה (ציסטת שוקולד).
בחלק מהמקרים יתבצע מעקב אחר הציסטה באמצעות אולטרסאונד, במרווחי זמן קבועים. 

אצל נשים לאחר גיל המעבר, ההחלטה על הצורך בניתוח תלויה בממצאים בבדיקות השונות, כולל הבדיקה הגופנית, אולטרסאונד, אמצעי הדמיה נוספים ובדיקות הדם. במצבים בהם החשד לסרטן נמוך, יתאפשר מעקב שמרני ללא התערבות ויכלול מעקב אולטרסאונד ורמות CA 125 במרווחי זמן קבועים. אם רמת ה-CA 125 עולה, הציסטה גדלה או שהמראה שלה משתנה, יומלץ על כריתה באמצעות ניתוח.

במצבים הבאים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית דחופה:

- קרע של ציסטה שהוביל לדימום לאגן.
- תסביב של השחלה.