הרפס סימפלקס גניטלי (סוג 2)

מאת: המחלקה לרפואת נשים דחופה המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא

דלקת מנגיף ההרפס סימפלקס (שלבקת פשוטה), מועברת במגע מיני ומאופיינת בשלפוחיות כואבות באזור איברי המין.

הנגיף תוקף את איברי המין, כולל הלדן וצוואר הרחם, את העור סביב החלחולת או כפות הידיים (במיוחד את מצע הציפורניים), ועלול להיות מועבר לחלקים אחרים של הגוף (כמו: שטחי הפנים והעיניים).

הנגיף גורם להופעת שלפוחיות קטנות ומכאיבות מלאות בנוזל ולפריחה על פני העור, הרקמות והריריות.

לאחר היעלמות הפריחה הנגיף נשאר במצב בלתי פעיל (רדום) בתוך תאי העצב, מפעם לפעם הופך לפעיל, וגורם להופעת פריחה ושלפוחיות באתר בו היה הזיהום הקודם.

יתכנו התקפים חוזרים ללא כל סימן חיצוני. גם במקרים אלה, בהם אין סימן חיצוני קיים סיכון  להדביק את בן/בת הזוג.

הישנות הופעת השלפוחיות:

עלולה להיגרם כתוצאה מ: חשיפה לשמש, מחלת חום גבוה, לחץ נפשי או גופני, דיכוי מערכת החיסון, או סוגים שונים של מאכלים ותרופות . בחלק מן המקרים, הסיבה אינה ברורה.

תסמיני המחלה:

תסמיני המחלה הם גרד, עקצוץ ורגישות. לאחר מכן, מופיעות שלפוחיות קטנות ומכאיבות. כאשר השלפוחיות מתפקעות, הן ומתחברות זו לזו והופכות לכיבים עגולים, לרוב כואבים, שמגלידים לאחר מספר ימים. בשלב זה, יתכנו כאבים בעת מתן שתן. לעיתים נותרות צלקות. ההתפרצות הראשונה כואבת יותר, ממושכת יותר ומפושטת יותר מהבאות אחריה, ויכולה להיות מלווה בחום ובהרגשה כללית רעה. אצל גברים, השלפוחיות והכיבים עלולים להתפתח בכל מקום על הפין.

הדבקה:

הרפס בדרכי המין הוא מדבק מאוד. במידה וקיימת תחושת עקצוץ , רגישות ו/או כמובן הימצאות נגעים באזור שהיה נגוע בהרפס בעבר, יש להימנע ממגע מיני או להקפיד ולהשתמש בקונדום. מקובל לחשוב שהסכנה להדביק או להידבק בהרפס מאדם שבו ההרפס לא פעיל נמוכה אך בכל זאת אפשרית, הנגיף מופרש מהעור עד 18 ימים מתום ההתקף. בנוסף, קיימת אפשרות לקיום נגעים שאינם מורגשים בצוואר- רחם האישה הנגועה, אך בהחלט עלולים להדביק את בן הזוג.

אבחנה:

על מנת לאשר את האבחנה יש צורך לשלוח משטח לתרבית וירוסים מהכיב. התוצאות מתקבלות לאחר כשבועיים.

טיפול:

הטיפול אינו מרפא את המחלה, אך עשוי לקצר את משך וחומרת ההתפרצות. טיפול ממושך יכול להקטין את תדירות ההתקפים.

את הטיפול מומלץ להתחיל מוקדם ככל הניתן ( רצוי ביומיים הראשונים להופעת הסימפטומים) מאחר ויעילותו עולה ככל שמתחילים בו מוקדם.

הטיפול ניתן בטבליות דרך הפה, או בקרם מקומי.  תרופות אלו מפחיתות את סכנת ההדבקה של בן הזוג. חשוב לדעת כי הטיפול המוקדם בהתפרצות הראשונית אינו מונע התקפים חוזרים.

נשים הרות:

אישה הרה עלולה להעביר את הנגיף לעובר, במיוחד אם הנגעים מופיעים סמוך ללידה. הרפס סימפלקס של יילוד הוא מחלה קשה. התינוק יכול להידבק במהלך הלידה או אחריה. במקרה זה יש להתייעץ עם רופא הנשים המטפל בך ולשקול נטילת טיפול תרופתי ואפילו ביצוע הלידה באמצעות ניתוח קיסרי.